קצרין-בירת הגולן

בין נחל הזוויתן לנחל המשושים שוכנת קצרין המשלבת איזון בין האדם, הטבע והפיתוח.מיקומה – אל מול נופי החרמון והכנרת ובסמוך לעיר התלמודית קיסרין – תרם רבות לעיצובה. עיצוב ייחודי זה מעניק לה מידי שנה ציון של חמישה כוכבי יופי מטעם המועצה לא”י יפה.כ- 9,000 תושבי קצרין, 37% מהם עולים חדשים, נהנים מחיים באווירה כפרית בעיר מודרנית וירוקה. פלגי מים שוצפים בין אבני בזלת, פיסול סביבתי, עתיקות, חורשות, גני משחקים, גינון, ניקיון. כל אלה הופכים את קצרין לעיר שכיף לחיות בה ולבקר בה.קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חינוך ותעסוקה

מכללת אוהלו (תל חי), מכללה אקדמית להכשרת מורים (בפרט לחינוך גופני), עברה לקצרין מכנרת ב-1998 .למכללת אוהלו בקצרין ישנה שלוחה לבית הספר למקצועות היין. בשנת 2001 הצטרף לקהילה הדתית גרעין מורים בשם אפיקי גולן והקים את בית הספר הממלכתי דתי בדרכי נעם, בנוסף קיים בית הספר הממלכתי גמלא. בתי הספר התיכוניים בקצרין הם בית הספר הממלכתי”נופי גולן” ובית הספר הממלכתי דתי לבנות “אולפנת גילה”.בקרבת קצרין נמצא אזור התעשייה קצרין ובו מפעלים רבים ובהם יקבי רמת הגולן, מפעל מי עדן וכן מחלבות רמת הגולן. בקצרין ישנו בית בד “בית הבד של הגולן”. בקצרין יש מאגרי מים רבים.

תכנון היישוב

המועצה המקומית קצרין היא יוצאת דופן בכך שתוכננה מראש. הושקעה מחשבה בתכנון מערכות התשתית של היישוב עוד בטרם שהחלה בנייתו של היישוב. תוכנית האב של היישוב כוללת בניית שמונה רבעים, כאשר בכל רובע ישנה הפרדה בין כבישים לרכב לבין מסלולים להולכי רגל. כל רובע מוקף בכביש היקפי, שלצדדיו גינון. במרכז כל רובע עוברת טיילת מרכזית מרוצפת המיועדת להולכי רגל בלבד.כל מערכות התשתית מוסתרות מתחת לפני הקרקע (לרבות קווי הטלפון והחשמל).במקור, תוכנן היישוב להראות כפרפר - כאשר המרכזים המסחריים והכביש הראשי עוברים במרכז. כיום ניתן לראות רק את ה”כנף” השמאלית של “הפרפר”. הכנף הימנית לא נבנתה לבסוף בגלל הפיכת השטח המיועד לה לשטח אש.

אתרים בעלי חשיבות

מוזיאון עתיקות הגולן:המוזיאון הוקם במטרה לרכז במבנהו את העתיקות שהתגלו ברחבי הגולן במהלך חפירות הארכאולוגיות באזור וללוות את הממצאים בהסברים ובמופעים אור קוליים. במוזיאון ממצאים שונים שהתגלו בגמלא וחיזיון אורקולי המתאר את שלבי המרד, המצור והקרבות עד הסוף המר. בתצוגת המוזיאון ציורים והסברים מהתקופה הפרהיסטורית, מצבור של עצמות בעלי חיים שונים מקוניטרה, שחזור בית טיפוסי מהתקופה הכלכוליתית ודגם של גלגל רפאים. בגן המוזיאון דולמן שהועבר מהשטח ונבנה מחדש במדויק.בית הכנסת העתיק בקצרין:בית כנסת מהתקופה הביזנטית נמצא מזרחית ליישוב והוא שוחזר חלקית. לידו שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. בית הכנסת השתמר היטב ונערכים בו לעתים טקסים דתיים.

רמת הגולן

רמת הגולן והר החרמון הם החלק המזרחי ביותר והצפוני ביותר שבשליטת מדינת ישראל, ולמעשה החלק היחידי משטח המדינה המצוי מזרחית לבקעת הירדן. גובה האזור אינו אחיד לכל אורכו: במזרח הרמה מתרוממים הרים בודדים, ולהם יש צורה של חרוט קטום – אלה הם הרי געש (לא פעילים); בחלקה המערבי של הרמה יש מדרונות גבוהים ותלולים ומצוקים, היורדים אל עמקי הצפון.המחייה ברמת הגולן מתאפיינת ברוגע, סביבה טבעית ותחושת חופש. הגולן, לא מיושב בצפיפות, ולכן קיימת אפשרות לרכישת שטחים פרטיים גדולים יחסית.

טבע

הצמחייה בגולן מגוונת ומשתנה בהתאם לגבהים השונים.נחלי הגולן מתחלקים ל3 קטגוריות מרכזיות: נחלי דרום הגולן, נחלי מרכז הגולן ונחלי צפון הגולן. רוב נחלי צפון ודרום הגולן הם נחלי אכזב ונחלי מרכז הגולן הם לרוב נחלי איתן. חוץ מהנחלים המזרחיים שזורמים לירמוך (מיצר ונוב) כל הנחלים זורמים לכנרת. האקלים השורר בנחלי דרום הגולן הוא אקלים צחיח למחצה, ועל כן הצומח בו הוא בעיקר בתה ים תיכונית, ובמקומות מסוימים אף צומח ספר המדבר.האקלים בצפון הרמה בשונה מבמרכזה ובדרומה הוא אקלים ים תיכוני ועל כן התפתח באזור חורש ים תיכוני בעבר, שכיום ניתן לראות שרידים ממנו שהשתקמו לאחרונה לאחר הפגיעה של הערבים בחורש בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים.

דמוגרפיה

נכון ל-2021, חיים בחלק הישראלי של הרמה כ-52 אלף איש: כ-23 אלף יהודים, כ-23 אלף דרוזים והשאר עלאווים. בחלק הסורי, במחוז קוניטרה, מתגוררים כ-80 אלף תושבים.
החל משנת 1981 רשאים הדרוזים ברמת הגולן לקבל אזרחות ישראלית; אולם רק מעטים מהם – 677 איש מגיל 18 ומעלה במרשם האוכלוסין של 2006 – ניצלו את האפשרות, והשאר מוגדרים כתושבי קבע בישראל. בקרב אלו אשר קיבלו אזרחות ישראלית הייתה בשנת 2006 השתתפות מועטה בבחירות, ומעט פחות מ-35% הגיעו להצביע בקלפיות באזורי מגוריהם, הממוקמות ביישובים יהודיים סמוכים, לעומת 63.5% הצבעה בכלל האוכלוסייה הישראלית.
ברמת הגולן שש מועצות מקומיות, בהן ארבע דרוזיות: בוקעאתא (5,200 איש), מג’דל שמס (8,400 נפש), מסעדה (3,100 נפש) ועין קנייא(1,700 נפש), אחת עלאווית: ע’ג’ר (2,700 נפש), ואחת יהודית: קצרין, המכונה “בירת הגולן”, (9,000 נפש). בנוסף, קיימים ברמת הגולן עוד 32 יישובים יהודיים המאוגדים במועצה אזורית גולן, ובהם מתגוררים כ-12 אלף איש.

כלכלה

הכלכלה ברמת הגולן מורכבת בעיקר מתעשייה, חקלאות ותיירות.
פדיון: תעשייה – 700 מיליון ש”ח; חקלאות – 500 מיליון ש”ח; מסחר – 180 מיליון ש”ח; תיירות – 150 מיליון ש”ח; שירותים – 80 מיליון ש”ח; סך הכול: 1.6 מיליארד שקל.
העסקים בגולן: 700 עסקי חקלאות, המעסיקים 1,100 שכירים; 24 עסקי תעשייה, המעסיקים 860 שכירים; 207 עסקי תיירות, המעסיקים 720 שכירים; 180 עסקי מסחר ושירותים, המעסיקים 600 שכירים. בשירות הציבורי ובמערכת החינוך - 1,820 שכירים. סך הכול: כ-1,100 עסקים, המעסיקים כ-5,000 שכירים.
בגולן שלושה אזורי תעשייה: הגדול שבהם הוא אזור התעשייה קצרין (1,400 דונם), השני הוא בני יהודה (350 דונם), והשלישי הוא “חממה טכנולוגית”. ברמת הגולן מיוצרים 50% מהמים המינרליים בשוק הישראלי.